לי ראובני | מדריכה ומטפלת מינית מוסמכת

​

מחשבות על הסרט לשבור את הקרח

 

בעקבות מאמרו של גבי מנדלסון, באתר פסיכולוגיה עברית, רציתי להציע כמה מסקנות ומחשבות נוספות שהיו לי אודות הסרט "לשבור את הקרח", אודות כוח המשיכה שלו, המורכבויות שהוא מעלה ברמה החברתית וגם כמובן, מדוע דמותה של אלזה כה נחשקת בעיני ילדות וגם ילדים.

 

גילוי נאות, הסרט שבה את ליבי, הדמויות השירים, העלילה, המסרים הפמיניסטיים והחוויה המרהיבה של הטבע החיצוני והאנושי מרגשים ומפעימים בעיני.
אני יכולה להבין ילדות וגם ילדים הולכים שבי ומוקסמים מעוצמתו של החורף הניצחי והדרך של שתי אחיות במסען לאיחוד משפחתי והרמוני עם עצמן וממלכתן.

 

הסרט מתחיל בילדות התמימה וחסרת המודעות של שתי האחיות. הוא ממשיך ברגע שאלזה חווה את עצמה כסובייקט, בעלת כוחות, מסוגלת לייצר קסם של הנאות אך גם לפגוע ולהכאיב. התגובה של אלזה להבנת כוחותיה היא בהתכנסות פנימה, התבודדות ונמנעות. היא ללא ספק איננה רוצה להכאיב לאחר, אך בעיקר, היא לא רוצה לחשוף את עצמה כחריגה, שונה, היא היתה רוצה להיות כמו כולם, אבל הסוד שלה גובה ממנה מחיר גבוהה מדי. בעיקר לאור העובדה שהיא לא יכולה לשלוט בכוחה.

 

האסוציאציה שלי למהלך היה גיל ההתבגרות בקרב נשים צעירות. כלומר הכוחות של אלזה מסמלים את העוצמות של מתבגרות במיניות או נשיות, כאשר בראשית דרכן הן נחוות כאובייקט למשיכה, זוכות לתשומת לב רבה אך לעיתים אינן יודעות כיצד להכיל עוצמות אלו, הן לא שולטות בגופן והן לא מרגישות בנוח עמו והדרך להתמודד עם היחס של הסביבה אליהן הוא בהתכנסות, בהסתרת החזה המתפתח, בלבישת בגדים גדולים ורופפים.
כאשר הפנים והחוץ ירגישו אחד, כאשר הגוף יהפוך להיות שיקוף של החוויה הפנימית הנשית והמינית, הן ירגישו בנוח בגוף של עצמן, להנות ממנו, להפעיל אותו וגם לייצר יחסים עם האחר.
בהבנה של אלזה את הסיטואציה, היא מבינה שהחריגות שלה היא הרסנית ופוגענית והדרך היחידה שבה היא תוכל להיות היא עצמה, זה בבדידות מזהרת על פסגת הר. הביקורת היחידה שיש לי היא על כך שחלק משחרורה של אלזה קשור בהפיכתה לאובייקט מיני מוחצן, היא פורעת את שערה, מקצרת את שמלתה, חושפת את החזה ומבליטה את גופה. היא הופכת להיות מינית אך היא כאמור בודדה.
אנה נלחמת על אחותה ועל חזרתה לממלכה, גם בגלל שהיא רוצה את הקשר איתה אבל גם בגלל שהיא מבינה שהגלייתה של אלזה מהקהילה לא ישנה את המצב לטובה. השחרור של אלזה מהכלא שהיא גזרה על עצמה, יטיב עם כולם.

 

בעיתונות על בסיס כמעט יומיומי אנו עדים לניסיונות להרחיק חריגים מהחברה בתואנות שונות, ההתמודדות עם הנגשת החברה לאחר גובה מאיתנו מחיר כלכלי, חברתי ותרבותי, הוא שובר את הפנטזיה שלנו לדמיון ולהרמוניה, תוך שהוא מאלץ אותנו להכיר בעמדות השמרניות אותם אנו נושאים. באנגלית יש לזה ביטוי מקסים NIMBY- not in my back yard כלומר ברור שצריך להקים הוסטל לילדים בעלי צרכים מיוחדים בעיר אבל ממש לא בשכונה שלי. אף אחד לא רוצה בשכונה שלו את הדבר הנוראי הזה שמוריד את ערך הדירות וגורם לנו לראות מקרוב את החריגות.
היופי בלשבור את הקרח הוא בהבנה שגם כשאנחנו מרחיקים ומגלים את החריג, אנחנו ניזוקים. הפחד שלנו יוצר את החומות הכי גבוהות שיש, אנחנו נפגעים כאשר אנחנו לא מאפשרים קרבה לשונה. הרמוניה אמיתית טמונה ביכולת שלנו להכיל את האחר, לאהוב אותו, לא לפחד ממנו.
המסר של הסרט הוא אוניברסאלי. גם הנסיכה ולימים המלכה יכולה להיות בעלת נכות, כזו שלא רואים אבל היא לגמרי נוכחת ומשמעותית, גם כאשר היא נמצאת בבדידותה המזהרת, אנחנו לא באמת יכולים לשרוד. רק כאשר נשכיל לקבל את השונה, את האחר נוכל כחברה לצמוח ולהנות. כאמור אהבה היא הפתרון ולא פחד.

 

במובן הזה הדמות של אלזה הופכת להיות מושא להזדהות, היא האחר, היא החריגה שהחברה ובעיקר אחותה נאבקים על הקשר עמה, אנה היא לכל אורך הדרך מובנית מאליה, רוצה קשר, פתוחה לאחר אבל במובן הזה היא פחות עוברת שינוי. אלזה צריכה להתמודד עם חריגותה, להסתיר, לברוח, להסתתר, ואז לחזור ולהתמודד. היחס של אנה אליה, הוא היחס שאנחנו חולמים לקבל מהחברה, שילחמו עלינו, שירצו אותנו, שנהיה חשובים למישהו במידה כזו שהוא יסכן את חיו כדי להתקרב. אני יכולה להבין את הנחשקות של החויה בעיני ילדים וילדות.
אולי גם בכל ניתן להבין למה היא ולא אנה הופכת להיות הדמות הנחשקת ומודל לחיקוי, חרף היותה פאסיבית לכרוע בתהליך יצירת השינויים בסרט.

 

ונקודה אחרונה ומשמעותית לסיום, תיקון חשוב ומשמעותי לסקירה של מנדלסון, אנה וכריסטוף אינם מתחתנים בסוף הסרט, הסרט הוא התגלמות הפוסט מודרניזם, הוא אינו רואה את פסגת חייה של נערה/ אישה בנישואין, אומנם בתחילת הדרך זה היה נראה כך, אבל מרגע שאנה הופכת להיות מודעת לכוחה כסובייקט בעקבות המסע אליו היא יוצאת ובכך שהיא מצילה את הממלכה הסרט מסתיים בקשר של חברות רומנטית שנוצרת בינה ובין כריסטוף ומי יודע, אולי בעתיד נראה גם חתונה אבל זה כאמור לא מחויב במציאות....